צמיד נחושת מגנטי הוא צמיד נחושת שמשובצים בו כמה מגנטים קטנים, בדרך כלל בין ארבעה לשמונה, שיושבים בצד הפנימי של הפס וצמודים לעור. המגנטים עשויים ניאודימיום, סגסוגת כסופה וקשיחה, וכל אחד מהם בגודל של עדשה בערך. במסורת העממית השילוב הזה מוכר מאות שנים. במחקר לא נמצאה לו השפעה מוכחת. שני הדברים נכונים בו זמנית, וכדאי להכיר את שניהם לפני שקונים.
המדריך הזה עוסק בצד שכמעט אף אחד לא מסביר: מה בדיוק יש בפנים, איך זה מיוצר, ומה שווה לבדוק לפני שמשלמים.
מה בדיוק יש בתוך צמיד נחושת מגנטי?
הבסיס הוא פס נחושת רגיל לגמרי, בדרך כלל בעובי שניים עד ארבעה מילימטרים. בשלב הייצור קודחים בצד הפנימי שלו כמה מושבים עגולים רדודים, ובכל מושב מושיבים מגנט קטן. המגנט נכנס בלחיצה או מודבק, והוא אמור לשבת שקוע, כך שהוא לא בולט ולא מגרד את העור.
שלושה פרטים בבנייה הזאת מסבירים כמעט כל שאלה שעולה אחר כך:
- המגנטים כמעט תמיד בצד הפנימי. לא בגלל אסתטיקה בלבד, אלא כי מגנט חשוף בצד החיצוני היה נתפס בכל דבר מתכתי ונשלף החוצה.
- הצמיד פתוח ומתכוונן. זו הצורה שמאפשרת להתאים אותו ליד בלי מנעול, ואין בה חלקים נעים שיכולים להישבר.
- עובי המתכת קובע. צריך מספיק חומר כדי לקדוח מושב בלי להחליש את הפס, ולכן צמיד מגנטי כמעט תמיד רחב וכבד יותר מצמיד נחושת חלק.
המחירים בקטגוריה הזאת בארץ נעים בערך בין 159.90 ל-319.90 שקלים, וההפרש נובע מהרוחב, מהחריטה וממספר המגנטים, לא מטיב הנחושת. אפשר לעבור על קולקציית תכשיטי הנחושת המגנטיים שלנו ולראות את ההבדל בין פס צר לפס רחב זה לצד זה, כי בתמונה בודדת קשה להעריך רוחב.
מה אומר מספר הגאוס שמופיע בדף המוצר?
גאוס היא יחידת מדידה של עוצמת שדה מגנטי, ומוכרים רבים נוקבים במספר כזה, לרוב בין 800 ל-3,000. הבעיה היא שהמספר הזה מתאר בדרך כלל את עוצמת המגנט עצמו בליבתו, ולא את העוצמה שמגיעה בפועל לעור. שדה מגנטי נחלש במהירות רבה ככל שמתרחקים מהמגנט, וכבר מרווח אוויר קטן בין המגנט לעור, או שרוול שמפריד ביניהם, מקטין את מה שמגיע לעור.
המסקנה הפרקטית פשוטה: מספר גאוס גבוה יותר בדף המוצר הוא לא אינדיקציה לאיכות התכשיט ולא הבטחה לשום דבר. מה שכן שווה לבדוק זה שהמגנטים יושבים יציב במושבים שלהם, שהם לא בולטים מעל פני המתכת, ושהם לא זזים כשלוחצים עליהם בציפורן.
מה צמיד נחושת מגנטי לא עושה?
כאן חייבים להיות ישרים, גם אם זה לא נוח למי שמוכר. ניסוי מבוקר שפורסם ב-2013 בהובלת חוקרים מאוניברסיטת יורק שבאנגליה ליווה שבעים אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית, שענדו לסירוגין ארבעה אביזרים שונים: צמיד נחושת, שני צמידים מגנטיים בעוצמות שונות וצמיד דמה שהמגנטיות שלו נוטרלה. לא נמצא הבדל משמעותי בין האביזרים בכאב, בנוקשות או בתפקוד. המשתתפים לא ידעו מה הם עונדים, וגם הבודקים לא, וזה מה שהופך את התוצאה לחזקה.
לכן צמיד נחושת מגנטי הוא תכשיט, לא טיפול. הוא לא מטפל בשום מצב רפואי, הוא לא תחליף לרופא, והוא לא אמור להחליף תרופה שנרשמה. מי שסובל מכאב מתמשך, ובוודאי מכאב חד או חדש, צריך אבחון רפואי ולא תכשיט. פירטנו את כל מה שנבדק, ומה כן עשוי להסביר את התחושה שאנשים מדווחים עליה, במדריך שלנו על צמיד נחושת לכאבי פרקים.
איך בודקים שהצמיד באמת עשוי נחושת, אם המגנט נדבק ממילא?
זו בדיוק הנקודה שמבלבלת. בצמיד נחושת רגיל, מגנט שנצמד לפס הוא סימן רע, כי נחושת טהורה לא נמשכת למגנט כלל, והיצמדות מסגירה ליבת פלדה מתחת לציפוי. אבל בצמיד מגנטי יש מגנטים בפנים, ולכן הוא נדבק בהגדרה. הפתרון הוא לבדוק במקום הנכון:
- בודקים בין המגנטים, לא עליהם. מקרבים מגנט מקרר לאזור חלק של הפס, רחוק מהמושבים. אם גם שם יש משיכה ברורה, הבסיס אינו נחושת מלאה.
- מסתכלים על הצד הפנימי באור טוב. המגנטים צריכים להיראות שקועים ומיושרים, עם מרווח נקי סביבם. מגנט שבולט או מוקף עודפי דבק הוא סימן לייצור רשלני.
- שוקלים ביד. נחושת היא מתכת צפופה, וצמיד נחושת מגנטי מרגיש כבד לגודלו. תחושה קלילה מרמזת על ליבת אבץ או אלומיניום מצופה.
- לוחצים על כל מגנט בציפורן. מגנט שזז או מקשקש במושב שלו עלול ליפול תוך חודשים.
הרחבנו על כל הבדיקות, כולל היכן כל אחת מהן מטעה, במדריך על זיהוי צמיד נחושת אמיתי.
איך מנקים צמיד נחושת מגנטי בלי לפגוע במגנטים?
הכלל היחיד שחשוב לזכור: לא משרים צמיד מגנטי. שיטת הלימון והמלח או החומץ והמלח מצוינת לנחושת חלקה, אבל השרייה מכניסה נוזל למרווח שסביב כל מגנט, ושם הוא מחליש את הדבק ותוקף את הברזל שבתוך המגנט. התוצאה מגיעה בדרך כלל אחרי חודשים, בצורת מגנט חסר וכתם כהה במושב הריק.
הדרך הנכונה היא נקודתית. מטבילים מקלון אוזניים בלימון או בחומץ, מעבירים אותו על שטח הנחושת בלבד תוך עקיפת המושבים, שוטפים במטלית לחה ומייבשים היטב ומיד. הייבוש הוא החלק הקריטי, והוא גם מה שקובע כמה זמן הברק יחזיק. את שלוש השיטות המלאות לתכשיטי נחושת רגילים ריכזנו במדריך על ניקוי תכשיטי נחושת בבית.
ואם מגנט בכל זאת נופל, זה כמעט תמיד פגם ייצור ולא בלאי. אצלנו פריט שהגיע פגום מוחלף בלי עלות בפנייה עם תמונה תוך 48 שעות מהקבלה, ויש חלון החזרה של 30 יום. בכל חנות אחרת שווה לוודא את זה מראש, כי זו בדיוק הנקודה שמתגלה רק אחרי כמה שבועות.
למי לא מומלץ לענוד צמיד מגנטי?
לרוב האנשים אין כאן שום בעיה, אבל יש כמה מצבים שבהם כדאי לעצור ולשאול רופא לפני:
- קוצב לב או שתל רפואי אלקטרוני. זו ההסתייגות המשמעותית ביותר. גם מגנטים קטנים יכולים להשפיע על מכשירים כאלה במגע קרוב, וההנחיה היא להתייעץ עם הרופא המטפל.
- הריון. אין ראיה לנזק, אבל גם אין מחקר שבדק את זה, ולכן ההמלצה השמרנית היא להימנע.
- עור שמגיב לתכשיטים. הגורם הנפוץ לגירוד הוא ניקל שנמצא בציפוי המגנט או בשכבת הביניים של צמידים מצופים, ולא הנחושת עצמה.
ובכל מקרה, אדמומיות שלא חולפת אחרי שמורידים את הצמיד היא סיבה להפסיק לענוד ולהיוועץ ברופא.
איך בוחרים את הדגם שמתאים לכם?
אחרי שיודעים מה יש בפנים, הבחירה מצטמצמת לשלושה שיקולים מעשיים:
- רוחב הפס. פס של שמונה עד שנים עשר מילימטרים נתפס גברי ומשמעותי, פס של ארבעה עד שישה מילימטרים עדין ונוח יותר לענידה יומיומית לצד שעון. שני הרוחבים קיימים באוסף הנחושת המגנטית שלנו, וזה בדיוק השיקול שהכי קשה להעריך מתמונה בודדת.
- הגימור. גימור מט מסתיר את ההתכהות ושומר על מראה אחיד לאורך זמן. גימור מבריק יפה יותר ביום הראשון, ודורש ליטוש של דקה מדי כמה שבועות.
- מספר המגנטים. משפיע בעיקר על המשקל ועל המחיר, ופחות על כל דבר אחר. שמונה מגנטים אינם "טוב יותר" מארבעה.
שווה גם לזכור שהצמיד יכהה, וזה תקין לחלוטין. נחושת מפתחת פטינה חמה תוך שבועות של ענידה, ואפשר להחזיר אותה לגוון המקורי בכל רגע. אחסון בשקית אטומה קטנה בין ענידות מאט את התהליך משמעותית.
שאלות נפוצות
כמה מגנטים יש בצמיד נחושת מגנטי?
ברוב הדגמים בין ארבעה לשמונה, מפוזרים לאורך הפס הפנימי. מספר גדול יותר לא מעיד על איכות, אלא בעיקר על אורך הצמיד ועל הרוחב שלו.
אפשר להתקלח עם צמיד נחושת מגנטי?
למגנט עצמו מים לא מזיקים, אבל הם מגיעים למרווח שסביבו ומזרזים חלודה בברזל שבתוכו. מי שרוצה שהמגנטים יחזיקו שנים פשוט מוריד את הצמיד לפני מקלחת ומייבש אותו אחרי הזעה.
המגנטים נחלשים עם הזמן?
מגנטי ניאודימיום מאבדים אחוזים בודדים מעוצמתם לאורך שנים רבות, כך שבפועל זה לא מורגש. מה שכן קורה בשטח הוא שמגנט נופל מהמושב שלו אחרי שהדבק נחלש, בדרך כלל בגלל מים או ניקוי אגרסיבי.
צמיד נחושת מגנטי ישפיע על הטלפון או על כרטיס האשראי?
מגנטים בעוצמה הזאת לא מזיקים לטלפונים ולכרטיסים מודרניים עם שבב. עם זאת, לא כדאי להניח את הצמיד ישירות על כרטיס עם פס מגנטי או על שעון מכני, ששניהם רגישים יותר.
איך מתאימים צמיד נחושת מגנטי ליד?
אוחזים בשני הקצוות ומקרבים או מרחיקים אותם בלחיצה עדינה של האגודלים על גוף הצמיד, לא במשיכה של הקצוות זה מזה. את ההסרה עושים בהחלקה מהצד. נחושת מתעייפת מכיפוף חוזר, ולכן מכווננים פעם אחת בהתחלה ולא פותחים וסוגרים כל יום.
מה ההבדל בין צמיד נחושת מגנטי לצמיד נחושת רגיל?
ההבדל היחיד הוא המגנטים המשובצים בפס הפנימי. המתכת זהה, ההתכהות זהה והתחזוקה כמעט זהה. הצמיד המגנטי בדרך כלל מעט כבד ורחב יותר, כי צריך עובי מתכת שיחזיק את המושבים.
השורה התחתונה: מה שמבדיל דגם טוב מדגם רשלני זה לא מספר הגאוס. זה שלושה דברים שאפשר לבדוק בשתי דקות, ועדיף לפני התשלום ולא אחריו: איך המגנטים יושבים במושבים, כמה עבה המתכת, והאם הבסיס נחושת מלאה או ציפוי.
ומה שמקבלים בסוף הוא תכשיט בגוון אדמדם חם שכמעט לא קיים במתכות אחרות, צמיד פתוח שמתאים לכל יד בלי מדידות, ופריט שנראה קצת אחרת אחרי חודשיים, לפי היד שענדה אותו. מי שאוהב את המראה הזה יאהב אותו גם בלי שום הבטחה נלווית.
צוות Healix