צמיד ב-40 שקל מדוכן בשוק מול צמיד ב-249.90 מהאינטרנט. אמא שלי אמרה שזה אותו דבר, אבא שלי אמר שלא. אז בדקנו, וגם גילינו ששניים מהחמישה הם בדיוק אותו צמיד.
קוראים לי עמית, אני בן 52, טכנאי מיזוג אוויר מפתח תקווה. אבא שלי, בן 79, קנה צמיד נחושת בדוכן בשוק ברמלה ב-40 שקל. אמא שלי ראתה באינטרנט צמיד נחושת ב-249.90 ואמרה לו שזה בדיוק אותו דבר, ושהוא זרק 40 שקל.
אבא שלי אמר שזה לא אותו דבר.
הוויכוח הזה נמשך אצלנו בבית כמעט חודש, בכל ארוחת שישי, עד שנמאס לכולם.
אז החלטנו לבדוק.
קנינו חמישה צמידי נחושת שנמכרים היום בישראל, כל אחד מסוג אחר של מקום. חמישה אנשים ענדו אותם כל יום במשך 90 יום. ולפני זה לקחנו את כולם לצורף ושילמנו לו שיסתכל עליהם אחד אחד.
אנחנו לא מעבדה, אנחנו לא עיתונאים ואנחנו לא רופאים. חמישה אנשים זה לא מחקר, ומי שיגיד לכם אחרת מוכר לכם משהו. אבל את מה שאפשר להחזיק ביד כן אפשר לבדוק. מה יש בפנים, מי מוכן להראות תעודה, מה קורה כשמנסים להחזיר, ומה נשאר מהצמיד אחרי שלושה חודשים.
את זה בדקנו, ואת זה אנחנו כותבים כאן.
והדבר הראשון שגילינו קרה עוד לפני שהתחלנו לבדוק.
הצמיד מחנות הטבע והצמיד מהאתר הסיני היו אותו צמיד בדיוק. אותה צורה, אותו סוגר, אותה שקית פנימית עם אותו קימוט, ואפילו אותה נקודה קטנה של דבק ליד המגנט השני.
הפרש של 112 שקל.
בגלל זה בטבלה למטה יש ארבעה טורים ולא חמישה.
נתחיל מהצמיד של אבא שלי, מהשוק.
הצורף שרט אותו בצד הפנימי והצבע מתחת לשריטה היה אפור. הוא אמר שזה כנראה אבץ עם שכבה דקה של נחושת מעליה. משקל 19 גרם.
ואז הוא אמר משהו שהיה הוגן. הוא אמר: בשביל 40 שקל זה בדיוק מה שאפשר לצפות, ואף אחד שם לא הבטיח לך כלום. וגם המוכר בשוק לא ניסה למכור לנו סיפור. שאלנו אותו אם זה עוזר לכאבים והוא ענה לנו: אני מוכר תכשיט, מי שרוצה רפואה שילך לרופא.
זה ישר, וזה לא מה שקיבלנו מכל המוכרים.
הצמיד מהאתר הסיני. מתחת לשריטה אפור. 14 גרם, הכי קל מכולם. ובכל זאת צריך להגיד את האמת עליו: הוא היה הצמיד הכי יפה מבין החמישה, והיחיד שהגיע במידה מתכווננת שהתאימה גם לאבא שלי בן ה-79 וגם לשכנה שלנו.
בשביל 27 שקל, כתכשיט, אין על זה תלונות.
הצמיד המצופה מחנות התכשיטים. מתחת לשריטה נחושת אמיתית, אבל שכבה דקה מאוד. הצורף אמר: זה ציפוי איכותי, הוא יחזיק שנה ואולי שנתיים, ואז ירד. 26 גרם.
וגם כאן חייבים להיות הוגנים. זה היה הצמיד הכי נוח על היד, הכי קל להורדה ולהרכבה, המוכרת ידעה לענות על שאלות ולא הבטיחה שום דבר, ויש קבלה ואחריות שנה.
אם מחפשים תכשיט נחושת יפה, זה מה שהיינו קונים מכל הרשימה.
והצמיד של Healix. מתחת לשריטה היה בדיוק אותו צבע שהיה מעליה. הצורף שרט אותו פעם שנייה, במקום אחר, כדי לוודא.
34 גרם, הכי כבד מכולם.
הוא אמר: זה נחושת עד הפנים, אין פה ציפוי.
נכנסנו לבדיקה עם ההנחה שהמגנטים הם עניין של שיווק, ויצאנו ממנה עם דעה אחרת לגמרי. בצמיד מהשוק היו שני כפתורים מודבקים בצד החיצוני. הם לא הרימו אטב בכלל, גם לא במגע. אחרי חמישה שבועות אחד מהם נפל לאבא שלי בכיס.
בצמיד הסיני היו ארבעה מגנטים, שניים מהם בצד החיצוני. הם הרימו אטב רק כשנגענו בו ממש. בצמיד המצופה לא היו מגנטים בכלל, והחנות גם לא טענה שיש. זה בסדר גמור, הם מוכרים תכשיט.
בצמיד של Healix היו שלוש שורות בצד הפנימי, על העור, לכל אורך הצמיד. הם הרימו אטב ממרחק של כמה מילימטרים, וזה מה שאומר ניאודימיום אמיתי.
ואז שאלנו את השאלה שבאמת חשובה. למה זה בכלל משנה. הצורף לא ידע לענות, אז שאלנו רוקח ותיק, וזה מה שהוא אמר. נחושת לבד כמעט לא נכנסת דרך העור. מה שמכניס אותה זאת הזרימה.
פרק כף היד הוא המקום היחיד בגוף שבו כלי הדם עוברים ממש מתחת לעור, בלי שריר ובלי שומן שמפרידים, וזאת הסיבה שמודדים שם דופק.
מגנטים שיושבים בדיוק שם, על העור, פותחים את הזרימה בנקודה הזאת, ובדיוק שם הנחושת נכנסת פנימה. משם היא עולה על הדם ומגיעה לכל הגוף.
מגנט שיושב בצד החיצוני של הצמיד לא נוגע בעור בכלל, ולכן הוא לא עושה שום דבר חוץ מלהופיע במפרט.
ביקשנו מכל מוכר תעודת טוהר, כלומר מסמך שאומר מאיזו נחושת הצמיד עשוי. המוכר בשוק צחק ואמר שאין לו ולא היה לו אף פעם. לפחות זה ישר.
מהאתר הסיני קיבלנו אחרי שמונה ימים תמונה מטושטשת של מסמך באנגלית, בלי שם של מפעל ובלי תאריך. בחנות התכשיטים אמרו לנו שהם בכלל לא מוכרים נחושת טהורה, ולכן אין דבר כזה. זאת בעצם התשובה הכי מדויקת שקיבלנו.
מ-Healix קיבלנו תעודה במייל תוך יומיים, עם שם המפעל ועם תאריך.
ביום ה-45 ניסינו להחזיר אחד מכל סוג. לא כי רצינו, אלא כדי לראות מה קורה.
בשוק אין החזרות, ואף אחד לא הופתע.
באתר הסיני יש 15 יום, וזה כבר עבר. וגם אם היינו בזמן, המשלוח בחזרה עולה יותר מהצמיד עצמו. בחנות התכשיטים יש 14 יום עם קבלה, ואנחנו היינו הרבה אחרי. המוכרת דווקא הציעה לנו זיכוי חלקי בתור מחווה, וזה היה יפה מצידה.
ב-Healix כתוב 60 יום. שלחנו מייל ביום ה-45 וכתבנו שאנחנו רוצים להחזיר. קיבלנו תשובה באותו יום, בלי חקירות, עם הוראות מה לעשות. בסוף לא החזרנו, כי מי שענד אותו לא הסכים להוריד. אבל בדקנו שהדלת פתוחה, וזה מה שרצינו לבדוק.
| מה בדקנו | דוכן בשוק, 40 שקל | אתר סיני, 27 שקל | מצופה מחנות תכשיטים, 179 שקל | Healix, 249.90 שקל |
|---|---|---|---|---|
| מה יש מתחת לשריטה | אפור, כנראה אבץ | אפור | נחושת בציפוי דק | נחושת עד הפנים |
| משקל | 19 גרם | 14 גרם | 26 גרם | 34 גרם |
| מגנטים | 2 מודבקים בחוץ, אחד נפל | 4, חלקם בחוץ | אין, וגם לא נטען שיש | 3 שורות בצד הפנימי, על העור |
| מבחן האטב | לא הרים בכלל | הרים רק במגע | לא רלוונטי | הרים ממרחק |
| תעודת טוהר | אין | תמונה מטושטשת בלי שם | אין, והם לא טוענים אחרת | נשלחה תוך יומיים |
| החזרה בפועל | אין | 15 יום, המשלוח יקר מהמוצר | 14 יום עם קבלה | 60 יום, נענו באותו יום |
| אחרי 90 יום | כהה מאוד, הסוגר התרופף | כהה, הצבע ירד ליד הסוגר | נשאר יפה, הופיעו נקודות בהירות | כהה אחיד, הסוגר תקין |
| הכי מתאים ל | מי שרוצה תכשיט ב-40 שקל | מי שרוצה עיצוב יפה בזול | מי שרוצה תכשיט יפה עם קבלה | מי שרוצה שהנחושת תיכנס פנימה |
כאן צריך להיות הכי זהירים, כי זה החלק שהכי קל לזייף. חמישה אנשים זה לא מחקר. כל אחד מהם ידע מה הוא עונד וכמה זה עלה, וזה משפיע.
אז אנחנו פשוט מעתיקים מה שנכתב במחברות.
השכן שלנו בן 66, שענד את הצמיד מהשוק, כתב אחרי שבועיים שהוא מרגיש יותר טוב בבוקר. בשבוע השביעי כתב שהוא כבר לא בטוח. בסוף כתב שכנראה זה פשוט החורף שנגמר.
בת דודה שלי בת 58, שענדה את הסיני, לא כתבה כלום במשך תשעה שבועות, ואז כתבה שהיא שכחה שהוא עליה. השכנה מקומה שלישית בת 63, שענדה את המצופה, כתבה שהיא מקבלת עליו מחמאות. על הידיים היא לא כתבה שום דבר.
ואבא שלי בן ה-79, שהחליף לבקשתנו את הצמיד שלו מהשוק ל-Healix, לא כתב בשלושת השבועות הראשונים שום דבר חוץ מהמילה כלום. בשבוע החמישי הוא כתב משפט אחד: הבוקר קצר יותר.
בשבוע השמיני הוא כתב שהוא הפסיק לבקש מאמא שלי לפתוח לו דברים. וביום ה-83 הוא כתב שהוא הלך עם הנכד ברגל לקופת חולים וחזר, וזה בערך 20 דקות לכל כיוון.
ואני, בן 52, ענדתי Healix במקביל אליו, וחייבים להגיד גם את זה: אצלי לא קרה שום דבר בכל 90 הימים. אני עדיין עונד אותו, כי אני סקרן, ולא בגלל שהרגשתי משהו.
אם מחפשים תכשיט, הצמיד מחנות התכשיטים הוא הכי נוח על היד והכי בטוח לקנייה, ויש עליו קבלה. אם רוצים משהו זול לרגע אחד, הדוכן בשוק ישר ולא מבטיח כלום, ובשביל 40 שקל אין על מה להתלונן.
אבל אם השאלה היא האם הנחושת בכלל נכנסת פנימה, מכל מה שבדקנו יש רק תשובה אחת, וזה Healix. נחושת מלאה בלי ציפוי, שלוש שורות מגנטים בצד הפנימי על העור, תעודה שנשלחת כשמבקשים, ו-60 יום שאפשר באמת להשתמש בהם.
ועכשיו הצד השני, כי בלעדיו זאת לא בדיקה אלא פרסומת.
זה הכי יקר מכולם, פי שישה מהדוכן.
זה הכי כבד. גם אבא שלי וגם אני אמרנו בשבוע הראשון שאנחנו מרגישים אותו על היד. העיצוב שלו הכי פשוט מכל החמישה. בת הדודה שלי אמרה שזה נראה כמו משהו שאבא שלה היה עונד.
אצל שנינו הופיע סימן ירקרק על העור. זה יורד במים וסבון, וזה בעצם הסימן שיש מגע ישיר בין הנחושת לעור, אבל מי שלא אוהב את זה כדאי שידע מראש.
וזה גם לא מהיר. אף אחד לא הרגיש שום דבר בשבועיים הראשונים, ואצלי לא קרה כלום בכלל. בדיוק בגלל זה 60 הימים הם לא גימיק. הם התנאי היחיד שבו הגיוני בכלל לנסות דבר כזה.
צמיד בודד 249.90 שקל.
זוג 399.90 שקל, וזה מה שרוב האנשים לוקחים.
לו ולה 329.90 שקל.
משלוח חינם, ומחסן בארץ.
60 יום ניסיון. עונדים כל יום, ואם לא קרה שום דבר מודיעים ומקבלים את כל הכסף בחזרה.
תעודת טוהר על הנחושת, זמינה לכל מי שמבקש.
כי זה לא היה משנה כלום. מה שקנינו הוא מה שאנשים בישראל קונים בפועל: דוכן בשוק, אתר זול, חנות תכשיטים או אינטרנט. הקטגוריה היא זאת שקובעת מה יש בפנים, לא השם על השקית. חוץ מזה לא רצינו להיגרר לוויכוחים על שמות במקום על ממצאים.
את כל חמשת הצמידים קנינו בכסף שלנו, ואת החשבוניות שמרנו. הבדיקה אצל הצורף עלתה לנו 150 שקל. אנחנו גם כותבים כאן במפורש שאצלי, שענדתי את הצמיד היקר ביותר, לא קרה שום דבר ב-90 יום. פרסומת לא הייתה כותבת את המשפט הזה.
כמה סיבות אפשריות, וכולן לגיטימיות. מזג האוויר משתנה, אנשים מתחילים לזוז יותר כשהם קונים משהו לבריאות, ויש גם פלצבו, שהוא אמיתי ולא עלבון. ובשביל 40 שקל הרף גם נמוך. אנחנו רק אומרים מה מצאנו מתחת לשריטה.
מי שיש לו קוצב לב או דפיברילטור מושתל לא עונד שום דבר מגנטי לפני שהוא שואל את הרופא שלו. זאת שאלה לרופא ולא לבדיקה באינטרנט.
זאת תגובה רגילה של נחושת עם העור ועם הזיעה. אצל חלק מהאנשים זה קורה ואצל חלק בכלל לא, זה יורד במים וסבון, וזה בעצם סימן שיש מגע ישיר בין הנחושת לעור. אצלנו זה קרה לשניים מתוך חמישה.
מהמחברות שלנו, אף אחד לא הרגיש כלום בשבועיים הראשונים. מי שכן דיווח על משהו, דיווח בין שבוע 5 לשבוע 8. ואחד מתוך שניים שענדו את Healix לא הרגיש כלום בכלל בכל התקופה. בגלל זה 60 הימים הם החלק הכי חשוב בעסקה.
המחסן בארץ והמשלוחים מגיעים תוך כמה ימים.
המידה והצבע הפופולריים נגמרים מהר, ולפעמים לוקח שבועיים עד שהם חוזרים למלאי.
המידע בכתבה הזאת אינו ייעוץ רפואי.
הבדיקה נעשתה על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי מעבדה מוסמכת, והממצאים מתייחסים רק לפריטים שנקנו על ידינו. התוצאות אישיות ומשתנות מאדם לאדם. מי שנוטל תרופות או מתמודד עם מצב רפואי מתמשך מתבקש להתייעץ עם הרופא שלו לפני השימוש.