הצמיד המוזר שהוריד לי את מספר ההתקפות בחודש, אחרי 19 שנה

אני בן 51, יש לי מיגרנות 19 שנה, וכל מה שידעתי לעשות היה לרוץ אחרי ההתקף אחרי שהוא כבר התחיל. יש סיבה אחת שאף אחד לא הסביר לי, ובגללה כלום לא החזיק מעמד.

יצאתי מהמטבח באמצע שישי בערב, עם 140 מנות שעוד לא יצאו, ונשכבתי על הרצפה של חדר הקירור בחושך.

זה המקום היחיד בכל הבניין שהוא גם חשוך, גם קר, ואין בו ריח של שום מטוגן. שכבתי שם על מזרן גומי בין ארגזים של חסה 40 דקות, עם היד על העיניים. הסו שף שלי סגר את השירות לבד.

קוראים לי גיא. אני בן 51, שף במלון בנתניה, 26 שנה במטבחים. ויש לי מיגרנות כבר 19 שנה.

אני אתן את המספרים מיד, כי בלעדיהם זה נשמע כמו כאב ראש. שלוש עד ארבע התקפות בחודש, כל אחת בין 14 ל-30 שעות. זה בערך 50 יום בשנה, כפול 19 שנה.

וככה זה מתחיל אצלי. קודם כתם בעין שמאל, כמו להסתכל דרך שמשה מכוסה בשריטות אחרי שהמגבים עברו עליה עם חול. אחר כך הפיהוקים, 20 פעם ברצף באמצע שירות בלי להיות עייף בכלל.

אחר כך הריחות, ואני טבח. שום שנכנס לשמן חם מרגיש כמו מכה בפנים. ורק אז מגיע הכאב עצמו, בצד ימין של הראש, מאחורי העין.

ויש עוד סימן שגיליתי אחרון וסיפרתי עליו רק אחרי 12 שנה. בערך שעה לפני שזה מתחיל, כפות הידיים שלי נהיות קרות כמו קרח, גם באוגוסט, גם ליד תנור שעובד על 260 מעלות.

אשתי שמה לב לזה לפניי. היא הייתה נותנת לי יד באמצע סרט ואומרת לי לקחת כדור עכשיו. הייתי שואל למה, והיא הייתה אומרת: הידיים שלך.

ויש עוד יום שאף אחד לא סופר, היום שאחרי. ראש ממולא בצמר גפן ומילים שבורחות.

מה כבר ניסיתי, ובכמה זה עלה לי

• אקמול ואופטלגין בכמויות שאני מתבייש להגיד.
• טריפטנים. עבדו יופי בהתחלה, ואחרי שלוש שנים פחות. אז הנוירולוג אמר לי שאני משתמש בהם יותר מדי ושהם בעצמם מייצרים לי כאבי ראש.
• תרופה מונעת, תשעה חודשים. ירדתי 5 קילו והתקשיתי למצוא מילים באמצע משפט, וזה בעייתי מול צוות של 14 אנשים.
• בוטוקס. 31 זריקות בראש ובעורף, שני סבבים, 4,000 שקל מהכיס.
• יומן טריגרים שנה שלמה. יין אדום, גבינות מיושנות, שוקולד ואגוזים. אני טבח, והורדתי לעצמי חצי מטבח מהחיים.
• מרפאת שינה, אקופונקטורה ומגנזיום.

אם מחברים הכל, בערך 40 אלף שקל ב-19 שנה, בין תרופות, פרטיים וימי עבודה שלא עבדתי.

ובשלב מסוים הפסקתי לחפש. אמרתי לעצמי שזה מה שיש, וצריך לסדר את החיים סביב זה.

השיחה שהתחילה בדלפק של בית מרקחת בעשרים ושלוש בלילה

יעקב הוא רוקח בן 64 בבית מרקחת תורן בנתניה, 38 שנה מאחורי דלפק. אני לא מכיר אותו מהחיים, אלא מהלילות.

באתי לקנות טריפטנים בפעם השלישית באותו חודש. הוא הניח את הקופסה על הדלפק ולא שחרר אותה, ואמר: אתה קונה את זה יותר מדי.

הושטתי יד לקחת אותה, והוא הסתכל על היד שלי ואמר: הידיים שלך קרות, בחוץ 29 מעלות. אמרתי לו שהן תמיד קרות לפני התקף, ושאשתי מזהה את זה לפניי.

הוא נשען על הדלפק ושאל שאלה שנשמעה לי לא קשורה: אתה אוכל בסדר? התחלתי לצחוק. אמרתי לו שאני שף, ושאני אוכל יותר טוב מכל אחד שהוא מכיר.

ואז הוא אמר מילה אחת שגרמה לי לחייך בנימוס ולצאת מהחנות. נחושת. צחקתי כל הדרך הביתה, אבל באותו ערב קרה משהו שלא נתן לי לישון.

פתחתי את תיקיית הניירת הרפואית שלנו בשביל משהו אחר, ונפל משם פתק קטן בכתב היד שלי, מפגישה אצל נוירולוג ב-2019. היה כתוב עליו שלוש מילים ושני סימני שאלה: לחמם ידיים??

זכרתי את הרגע. הרופא אמר לי אז שיש קשר בין כלי הדם בכפות הידיים לבין ההתקף, ושיש שיטה ותיקה שמלמדים בה אנשים לחמם את הידיים. חשבתי שהוא צוחק עליי.

חזרתי ליעקב אחרי יומיים ושאלתי מה הקשר.

הסיבה שכלום ממה שניסיתי לא באמת עבד

נחושת היא מינרל שהגוף צריך בשביל רקמת חיבור, גידים, מפרקים וכלי דם. בלעדיו הרקמות האלה לא מתחזקות ולא מתחדשות כמו שצריך.

אבל אחרי גיל 50, ואצל חלק הרבה לפני, חומצת הקיבה יורדת והמעי סופג פחות טוב. כמעט כל הנחושת שאדם אוכל פשוט עוברת דרכו והולכת. בגלל זה אפשר לאכול נכון, לחיות בתוך מטבח מקצועי, ועדיין להיות בחוסר.

אני טבח, אז חשבתי על זה כמו על מלח בסיר. שמים במקום אחד וזה מגיע לכל המרק. אבל אם הסיר סתום מלמעלה, אפשר לשפוך עליו קילו מלח וכלום לא ייכנס.

ואז הוא אמר שיש דרך אחת שעוקפת את הקיבה לגמרי. העור.

למה דווקא פרק כף היד, ולמה בכלל צריך מגנטים

פרק כף היד הוא המקום בגוף שבו כלי הדם עוברים הכי קרוב לפני העור. זו הסיבה שמודדים שם דופק ושמדביקים שם מדבקות של תרופות. נחושת אדומה טהורה 99.9 אחוז שנוגעת בעור באזור הזה נספגת פנימה ומגיעה לדם, ומהדם לכל מקום, גם לכלי הדם בראש.

שאלתי אותו למה בכלל צריך מגנטים אם הנחושת עושה את העבודה.

המגנטים יושבים על הצד הפנימי של הפרק, ממש מעל העורק, במקום היחיד בגוף שבו כלי הדם עוברים מתחת לעור בלי שריר ובלי שומן. שם הם פותחים את הזרימה ושם הנחושת נכנסת. בלעדיהם היא נשארת בחוץ.

וזאת גם הסיבה שכפות הידיים מתחממות. כששמעתי את זה, הפתק עם שני סימני השאלה הפסיק להיראות כמו בדיחה. ואז הוא אמר את המשפט שבגללו לא קניתי מדוכן בשוק.

והוסיף: המקום שבו עונדים אותו הוא לא בחירה עיצובית, הוא כל המנגנון. צמיד מעל שרוול לא עושה כלום, וגם צמיד מצופה או מסגסוגת זולה, כי אין ממה להיספג.

זה לא מגיב לכל אחד, וככה בדקתי את זה על עצמי

יעקב אמר לי במפורש שזה לא עובד על כולם, ושהוא ראה גם אנשים שחזרו ואמרו שלא קרה כלום. אז כתבתי לעצמי שתי רשימות.

אם רוב מה שמוכר נמצא ברשימה השנייה, אני הייתי חוסך את הכסף. וכל כאב ראש חדש או כזה שהתנהג פתאום אחרת, הדבר הראשון הוא רופא ולא צמיד.

אבל אם הרשימה הראשונה נשמעת מוכרת, שווה להמשיך.

ישבתי ערב שלם וחיפשתי למה זה שטויות

לפני שהזמנתי ישבתי ערב שלם מול המחשב. קבוצות פייסבוק, פורומים, סרטונים. חצי מהאנשים כתבו שזאת אמונה תפלה. החצי השני סיפר סיפורים שקשה להתעלם מהם.

ואני טבח. אני לא מאמין בשום דבר שאני לא יכול לטעום או לשקול, ובבית שלנו זרקנו לפח יותר מדי דברים שקנינו מתוך כאב.

אני לא באתי לנצח פה בוויכוח. אני לא יודע להסביר את זה ואני לא מנסה. אני יודע רק מה קרה אצלי.

למה בסוף קניתי את הצמיד הזה ולא אחד מהשוק

בדקתי לפני שהזמנתי, כמו עם כל דבר שנכנס לי למטבח. בסוף הזמנתי מ-Healix, וארבעה דברים הכריעו.

• נחושת אדומה טהורה 99.9 אחוז, לא מצופה ולא סגסוגת. יש תעודת טוהר ואפשר לראות אותה.
• שלוש שורות מגנטים ניאודימיום בצד הפנימי בדגם של הגברים, לא מגנט אחד לראווה.
• 60 יום ניסיון עם החזר כספי מלא, גם אחרי שענדת כל יום.
• משלוח חינם, ואפשר לדבר עם בן אדם בטלפון.

לקחתי זוג ב-399.90 במקום צמיד בודד ב-249.90. אחד לי ואחד לאשתי, כי היא בפנים איתי 19 שנה. בעבודה הוא לא הפריע, הוא נכנס מתחת לשרוול של החלוק.

היומן שלי, בלי לייפות

זה לא כדור. הנה מה שקורה ומתי

• שבוע 1. הגוף מתחיל לספוג. רוב האנשים לא מרגישים שום דבר, וזה נורמלי לגמרי.
• שבועות 2 עד 3. הסימן הראשון הוא בדרך כלל הידיים. פחות צורך לשפשף אותן בבוקר, ויותר חום.
• שבועות 4 עד 6. כאן רוב האנשים מדווחים על השינוי שאפשר לשים עליו את האצבע. אצלי זה היה כדור אחד במקום שלושה.
• שבועות 6 עד 8. פחות ימים בחודש שנמחקים מהלוח.

בגלל זה נתנו 60 יום ולא 14. בשבועיים אי אפשר לדעת, בטח לא במשהו שנמדד פעמים בחודש.

וכדאי לדעת מראש עוד דבר, כי אותי הוא הבהיל. אחרי שבועיים הופיע סימן ירקרק על העור מתחת לצמיד. הייתי בטוח שקיבלתי סחורה מצופה. אמרו לי שזה בדיוק הפוך. זה הסימן שהנחושת נספגת בעור. זה יורד עם מים וסבון תוך דקה.

והחלק שבלעדיו כל מה שכתוב פה למעלה לא שווה כלום

עדיין יש לי מיגרנות. הייתה לי אחת לפני 11 יום, והיא לקחה לי 16 שעות ולילה שלם.

לא הפסקתי שום תרופה בגלל הצמיד, ואני לא אומר לאף אחד להפסיק כלום. הוא לא תרופה, הוא לא מרפא כלום, והוא לא בא במקום טיפול רפואי. מי שמטופל אצל נוירולוג ממשיך, ואת הכדורים אני עדיין מחזיק בכיס.

מה שהוא כן עשה אצלי, הוא הוריד את המספר. וכשהמספר יורד, החיים שמסביב משתנים יותר ממה שזה נשמע.

מה אחרים מספרים

מה אני עונד, וכמה זה עולה

צמיד בודד 249.90 שקל. זוג 399.90 שקל, וזה מה שרוב האנשים לוקחים, אחד לכל יד או אחד למישהו קרוב. דגם לו ולה 329.90 שקל.

משלוח חינם. 60 יום ניסיון, ואם לא הרגשת כלום מודיעים ומקבלים את כל הכסף בחזרה. תעודת טוהר זמינה לכל מי שמבקש.

שאלות שחוזרות אליי הכי הרבה

שני מסלולים קדימה

בשני המסלולים עוברת חצי שנה. ההבדל היחיד הוא איפה תהיה בסוף שלה.

עוד דבר. המחסן בישראל והמשלוח מגיע תוך כמה ימי עסקים, אבל המידות והצבע הפופולריים נגמרים מהר. אם הוא במלאי, זה הזמן.

שאלות שנשאלו כאן למטה

המידע בכתבה הזאת אינו ייעוץ רפואי. התוצאות אישיות ומשתנות מאדם לאדם. מי שנוטל תרופות או מתמודד עם מצב רפואי מתמשך יתייעץ עם הרופא שלו לפני שהוא מתחיל משהו חדש, וימשיך בטיפול שנקבע לו.