הצמיד המוזר שסוף סוף עשה משהו לכאב שנודד לי בכל הגוף, אחרי שש שנים

אני בת 47, יש לי פיברומיאלגיה, ובמשך שש שנים כל בדיקה שעשיתי חזרה תקינה. יש סיבה אחת שאף אחד לא טרח לספר לי, ובגללה כלום ממה שניסיתי לא באמת החזיק.

הפלתי מייבש שיער על הראש של לקוחה באמצע פן, כי היד שלי הפסיקה להחזיק אותו באמצע התנועה.

לא נשמט לי. הפסיק להחזיק. יש הבדל.

היא צעקה, ומגיע לה. זה מייבש מקצועי, כבד, והוא ירד לה על העורף מגובה של חצי מטר.

עשיתי לה את כל הטיפול על חשבוני, ליוויתי אותה עד הדלת, חייכתי, ואז נכנסתי למחסן של הצבעים והתיישבתי על ארגז הפוך שבע דקות. זאת הייתה הפעם הרביעית באותו חודש.

קוראים לי סיגלית. אני בת 47, יש לי מספרה קטנה בכפר סבא, ואני עומדת מאחורי כיסא כבר 24 שנה.

אני אגיד מיד מה יש לי, כי אני שונאת סיפורים שמחביאים את זה עד הסוף. יש לי פיברומיאלגיה. אובחנתי בגיל 44, אחרי שש שנים של בדיקות שכולן חזרו תקינות.

הכאב שלי לא גר במקום אחד, הוא נודד. בשבוע שעבר הוא ישב בכתפיים, השבוע הוא בירכיים, ולפני חודש הוא תפס לי שמונה ימים את אמות הידיים. בגלל זה אני מפילה מייבשים.

והבוקר שלי הוא 40 דקות. זה המספר הקבוע שלי. אני קמה ב-6:20 והידיים שלי סגורות. לא כואבות, סגורות, כמו כפפות עבודה שנרטבו בגשם והתייבשו על הרדיאטור. אני מכניסה אותן מתחת למים חמים בכיור, פותחת וסוגרת, עד שהן חוזרות להיות ידיים.

ואני ישנה שבע שעות ומתעוררת כאילו לא ישנתי בכלל. לא עייפה. מרוסקת.

והכי קשה זה שאני נראית בסדר גמור. מאופרת, מחייכת ללקוחות שמונה שעות ביום. בן אדם עם גבס מקבל כיסא. אני מקבלת: אבל את נראית מצוין.

מה כבר ניסיתי, ובכמה זה עלה לי

• ליריקה, שלושה חודשים. הכאב ירד קצת, ובמקביל עליתי 6 קילו והסתובבתי בערפל שלא נתן לי לצבוע ראש.
• דיקור סיני, 12 טיפולים, 2,400 שקל.
• הידרותרפיה בבריכה מחוממת, חצי שנה. זה עזר בזמן שהייתי במים ונגמר בחניון.
• מזרן ב-6,800 שקל, אחרי שמוכר אמר לי שאני ישנה על קרש.
• ארבעה חודשים בלי גלוטן, ואחריהם מגנזיום, ויטמין D, כורכום וקולגן.

אם מחברים את הכל, בשש שנים הוצאתי בערך 30 אלף שקל כדי להרגיש כמו בן אדם רגיל.

ובשלב מסוים פשוט הפסקתי לחפש. אמרתי לעצמי שבגיל שלי זה כנראה מה שיש, וצריך ללמוד לחיות עם זה.

השיחה שהתחילה בכיסא במספרה

מלכה היא לקוחה שלי תשע שנים. בת 58, פיזיותרפיסטית בחיפה, 30 שנה בתחום, מהן 12 במחלקה אורתופדית בבית חולים.

באחד הימים החזקתי מעליה את המסרק והיד שלי ירדה לרגע. לא נפלה, ירדה. היא ראתה את זה במראה, ושאלה שאלה שאף רופא לא שאל אותי בשש שנים.

אמרתי לה 40 דקות, והרגשתי שאני מודה במשהו.

היא הניחה את המגזין והסתובבה אליי. אמרה: תגידי לי, את אוכלת בסדר? צחקתי. אמרתי לה שאני אוכלת יותר טוב מכל אחת שאני מכירה. מגנזיום, ויטמין D, כורכום, קולגן.

ואז היא אמרה מילה אחת שגרמה לי לצחוק בקול. נחושת. אמרתי לה: את פיזיותרפיסטית עם 30 שנה בבית חולים, ואת מדברת איתי על נחושת?

היא לא נעלבה. היא אמרה שהיא לא מדברת איתי על אמונות, אלא על מינרל שהגוף צריך בשביל רקמת חיבור, ושהיא די בטוחה שאין לי מספיק ממנו בדם.

הסיבה שכלום ממה שניסיתי לא באמת עבד

נחושת היא מינרל שהגוף צריך בשביל רקמת חיבור, גידים, מפרקים וכלי דם. בלעדיו הרקמות האלה לא מתחזקות ולא מתחדשות כמו שצריך.

אבל אחרי גיל 50, ואצל חלק מהאנשים הרבה לפני, חומצת הקיבה יורדת והמעי סופג פחות טוב. כמעט כל הנחושת שאדם אוכל פשוט עוברת דרכו והולכת.

בגלל זה אפשר לאכול נכון, לקחת תוספים, ועדיין להיות בחוסר.

כשהיא אמרה את המשפט הזה נפל לי האסימון על שש שנים. לא ניסיתי דברים לא נכונים. ניסיתי דברים שכל אחד מהם ניסה להיכנס דרך אותה דלת סגורה.

ואז היא אמרה שיש דרך אחת שעוקפת את הקיבה לגמרי. העור.

למה דווקא פרק כף היד, ולמה בכלל צריך מגנטים

פרק כף היד הוא המקום בגוף שבו כלי הדם עוברים הכי קרוב לפני העור. זו הסיבה שמודדים שם דופק, וזאת גם הסיבה שמדביקים שם מדבקות של תרופות. נחושת אדומה טהורה 99.9 אחוז שנוגעת בעור באזור הזה נספגת פנימה ומגיעה לדם, ומהדם היא מגיעה לכל הגוף, לא רק ליד.

שאלתי אותה למה בכלל צריך מגנטים אם הנחושת עושה את העבודה.

המגנטים יושבים על הצד הפנימי של הפרק, ממש מעל העורק, במקום היחיד בגוף שבו כלי הדם עוברים מתחת לעור בלי שריר ובלי שומן. שם הם פותחים את הזרימה, ושם הנחושת נכנסת פנימה. בלעדיהם היא נשארת בחוץ.

ואז היא אמרה את המשפט שבגללו לא קניתי מדוכן בשוק.

והיא הוסיפה: המקום שבו עונדים אותו הוא לא בחירה עיצובית, הוא כל המנגנון. צמיד שיושב מעל שרוול או על עור עבה לא עושה כלום, וגם צמיד מצופה או מסגסוגת זולה לא עושה כלום, כי אין ממה להיספג.

לא כל כאב מגיב לזה, וככה בדקתי את זה על עצמי

מלכה אמרה לי במפורש שזה לא עובד על כולם, ושהיא ראתה גם אנשים שלא הרגישו כלום. אז ישבתי באותו ערב וכתבתי לעצמי שתי רשימות.

אם רוב מה שמוכר נמצא ברשימה השנייה, אני הייתי חוסכת את הכסף. אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש לשלם עוד 250 שקל על עוד משהו שלא עוזר.

אבל אם הרשימה הראשונה נשמעת מוכרת, שווה להמשיך.

ישבתי ערב שלם וחיפשתי למה זה שטויות

לפני שהזמנתי משהו ישבתי ערב שלם מול המחשב. קבוצות פייסבוק, פורומים, סרטונים. חצי מהאנשים כתבו שזאת אמונה תפלה של סבתות. החצי השני סיפר סיפורים שקשה להתעלם מהם.

ואחרי 24 שנה מאחורי כיסא במספרה שמעתי כבר הכל. מים אלקליים, צמידי סיליקון וקמע שמישהי הביאה מאומן. אני מקשיבה, אני מהנהנת, וחושבת לעצמי משהו אחר לגמרי.

אני לא באתי לנצח פה בוויכוח. אני לא יודעת להסביר את זה ואני לא מנסה. אני יודעת מה קרה אצלי, ואת זה אני יכולה לספר.

למה בסוף קניתי את הצמיד הזה ולא אחד מהשוק

השוויתי כמה דברים לפני שהוצאתי כסף, ובסוף הזמנתי מ-Healix. ארבעה דברים הכריעו.

• נחושת אדומה טהורה 99.9 אחוז, לא מצופה ולא סגסוגת. יש תעודת טוהר ואפשר לבקש ולראות אותה.
• שלוש שורות מגנטים ניאודימיום בצד הפנימי, לא מגנט אחד לראווה.
• 60 יום ניסיון עם החזר כספי מלא, גם אחרי שענדת אותו כל יום.
• משלוח חינם, ואפשר לדבר עם בן אדם בטלפון ולא רק עם טופס.

לקחתי את הזוג ב-399.90 במקום צמיד בודד ב-249.90, כי החישוב יצא לי יותר משתלם. אחד עליי, ואחד נשאר בקופסה במגירה.

היומן שלי, בלי לייפות

זה לא כדור. הנה מה שקורה ומתי

• שבוע 1. הגוף מתחיל לספוג. רוב האנשים לא מרגישים שום דבר, וזה נורמלי לגמרי.
• שבועות 2 עד 3. הסימן הראשון הוא בדרך כלל הידיים בבוקר. פחות דקות עד שהן נפתחות, ותחושה של חום.
• שבועות 4 עד 6. כאן רוב האנשים מדווחים על השינוי שאפשר לשים עליו את האצבע. אצלי זה היה יום עבודה מלא בלי לשלם על זה למחרת.
• שבועות 6 עד 8. פחות ימים בחודש שמבטלים בהם דברים.

בגלל זה נתנו 60 יום ולא 14. בשבועיים אי אפשר לדעת.

וכדאי לדעת מראש עוד דבר, כי אותי הוא הבהיל. אחרי שבועיים הופיע לי סימן ירקרק על העור מתחת לצמיד. נבהלתי והורדתי אותו ליומיים. אמרו לי שזה בדיוק הפוך. זה הסימן שהנחושת נספגת בעור. זה יורד עם מים וסבון תוך דקה, ומאז אני דווקא שמחה לראות אותו.

והחלק שבלעדיו כל מה שכתוב פה למעלה לא שווה כלום

הכאב לא נעלם. יש לי פיברומיאלגיה והיא עדיין פה. בימי גשם אני מרגישה אותה בירכיים, ולפני שבועיים היו לי יומיים רצוף שכמעט לא קמתי מהמיטה.

לא הפסקתי שום תרופה בגלל הצמיד, ואני לא אומרת לאף אחד להפסיק כלום. הצמיד הזה הוא לא תרופה, הוא לא מרפא כלום, והוא לא בא במקום טיפול רפואי. מי שמטופל אצל רופא ממשיך להיות מטופל אצל רופא.

מה שהוא כן עשה אצלי, הוא הוריד את הקומה התחתונה של הכאב. את זאת שהייתה שם כל הזמן ברקע, עד שכבר שכחתי שהיא בכלל שם.

מה אחרים מספרים

מה אני עונדת, וכמה זה עולה

צמיד בודד 249.90 שקל. זוג 399.90 שקל, וזה מה שרוב האנשים לוקחים, אחד לכל יד או אחד למישהו קרוב. דגם לו ולה 329.90 שקל.

משלוח חינם. 60 יום ניסיון, עונדים כל יום, ואם לא הרגשת כלום מודיעים ומקבלים את כל הכסף בחזרה. תעודת טוהר זמינה לכל מי שמבקש.

שאלות שחוזרות אליי הכי הרבה

שני מסלולים קדימה

בשני המסלולים עוברת חצי שנה. ההבדל היחיד הוא איפה תהיי בסוף שלה.

עוד דבר קטן. המחסן בישראל והמשלוחים מגיעים תוך כמה ימי עסקים, אבל המידות והצבע הפופולריים נגמרים מהר, ואז מחכים למשלוח הבא. אם הוא במלאי, זה הזמן.

שאלות שנשאלו כאן למטה

המידע בכתבה הזאת אינו ייעוץ רפואי. התוצאות אישיות ומשתנות מאדם לאדם. מי שנוטל תרופות או מתמודד עם מצב רפואי מתמשך יתייעץ עם הרופא שלו לפני שהוא מתחיל משהו חדש, וימשיך בטיפול שנקבע לו.