פרופסור אורולוג ישראלי חושף:
"40% מהגברים בני 45+ בישראל כבר איבדו את כוח הגברא, והרפואה הקונבנציונלית מסתירה מהם את הסיבה האמיתית"
ראיון נדיר עם פרופ' יורם בן-יוסף, מומחה לבריאות הגבר עם 32 שנות נסיון, חושף את המנגנון הפיזיולוגי שמוסתר מגברים ישראלים, ושיטה ביתית אחת שעצרה את התהליך אצל אלפי גברים בלי תרופות, בלי הליכים מסובכים ובלי דברים שצריך להתבייש בהם.
פגישה אחת עם פרופ' יורם בן-יוסף לפני שלושה חודשים שינתה את כל מה שחשבתי שאני יודע על בריאות הגבר.
הוא אמר לי משפט אחד שלא הצלחתי להוציא מהראש מאז.
"ארבעים אחוז מהגברים מעל גיל 45 שמגיעים אליי כבר נמצאים בשלב מתקדם של אובדן כוח הגברא, והם לא יודעים את זה. רובם חושבים שמדובר בעייפות, בלחץ, או 'בגיל'. הם מגיעים אליי בממוצע 18 חודשים אחרי שצריך היה לטפל. ואז כבר יש להם הרבה פחות סיכוי לחזור למצב התקין."
פרופ' בן-יוסף, 58, מומחה לאורולוגיה ובריאות הגבר עם 32 שנות נסיון, יושב מולי באחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים במרכז הארץ. על השולחן שלו ספרים בעברית, אנגלית וגרמנית, ולידם תיקייה אדומה עבה במיוחד.
"התיקייה הזאת," הוא אומר, "מכילה את התיעוד של 100 מטופלים שעקבתי אחריהם בשבע השנים האחרונות. כולם בני 45 עד 62. כולם הגיעו אליי במצב שאני ייצרתי לעצמי את הזכות לקרוא לו 'נקודת הקיבוע'. ו-87 מתוכם חזרו לתפקד תוך 30 ימים."
בלי תרופות. בלי טיפולים. בלי הליכים.
ביקשתי ממנו להסביר. הוא אמר שאם אני רוצה להבין, אני צריך לשמוע סיפור אחד ספציפי.
קוראים לו דורון.
"לא הייתי מסוגל להסתכל לאשתי בעיניים. במשך שלוש שנים הרגשתי שאני כישלון"
דורון פיש, 56, יזם הייטק מהשרון, נשוי לענת 31 שנה. עד לפני שנה הוא היה אחד מ-40 האחוזים האלה.
"התחיל מזה שהפסקתי לישון עם אשתי באותו חדר," הוא מספר לי בראיון טלפוני. "תירצתי את זה בכך שאני נוחר. אבל האמת היא שלא רציתי להיות איתה במיטה אחת. כי כל לילה שעברתי במיטה איתה היה עוד לילה שבו אני מרגיש עוד יותר שאני לא מסוגל פיזית לעשות את זה"
ענת, אשתו, ראתה משהו אחר לגמרי. "אני חשבתי שהוא כועס עליי," היא מספרת. "שאני לא מספיק יפה. שיש לו מישהי אחרת. כל מה שאישה רגילה חושבת. רק אחר כך הבנתי שזה היה בכלל לא קשור אליי."
דורון התחיל לנסות את עצמו במיטה רק כשהיה לבד. "רציתי לוודא שהגוף שלי עדיין עובד," הוא מסביר. "ולפעמים זה עבד. אבל רוב הזמן לא. וככל שעבר הזמן, פחדתי לנסות שוב. כך זה התדרדר. יום הפך לשבוע, שבוע הפך לחודש וחודש הפך לשנה"
את ענת הוא מצליח לשכנע שהכל בסדר במשך כמעט שלוש שנים, בזכות תירוצים חוזרים פעם אחר פעם, עד שהיא כבר לא יכלה להסתיר את מה שהיא מרגישה יותר ושאלה אותו שאלה אחת פשוטה.
"היא שאלה אותי אם אני עוד אוהב אותה, אם אני עדיין נמשך אליה בכלל" דורון אומר. "פשוט ככה. בלי לבכות. בלי דרמה. רק שאלה. ולא יכולתי לענות. הופתעתי ושתקתי. וזה היה הרגע שהבנתי שאני חייב לעשות משהו."
למחרת בבוקר הוא קבע תור לפרופ' בן-יוסף.
המנגנון שאף רופא משפחה לא מסביר לך
פרופ' בן-יוסף ביקש שאצייר על הלוח שלו דבר אחד פשוט. הוא רשם שלוש מילים: ברזל. המוגלובין. חמצן.
"כשאתה בגיל 30," הוא אומר, "המערכת הזאת עובדת אוטומטית. הברזל בדם שלך מייצר כדוריות אדומות. הכדוריות האדומות מובילות חמצן לכל מיליון תאי גוף שלך. האיברים שצורכים הכי הרבה חמצן ביחס לגודלם הם הראשונים להגיב לכל שינוי בזמינות החמצן. אחד מהם, כפי שאתה מבין, הוא המערכת שאחראית על הזקפה."
"מה שקורה אחרי גיל 45 הוא שינוי הדרגתי שרוב הגברים לא חשים בו ברגע שזה קורה. היעילות של ייצור ההמוגלובין בשלד העצם יורדת. האספקה שבה כדוריות אדומות מובילות חמצן ברחבי הגוף יורדת. ולאיברים שדורשים זרימה מהירה ועוצמתית, קיים הפסד פרופורציונלי גדול יותר."
"במילים אחרות: זה לא שיש לך פחות חמצן בגוף. יש לך פחות חמצן במקומות הנכונים, ברגעים הנכונים."
חזרו לתפקד תוך 30 יום, בלי תרופות, בלי הליכים
למה זה חשוב דווקא עכשיו: חלון הזמן הביולוגי
כאן מגיע החלק שגרם לי, ככתב בריאות, להבין מדוע הראיון הזה הוא קריטי לכל גבר שיקרא אותו.
"הגוף האנושי הוא מערכת אדפטיבית," פרופ' בן-יוסף מסביר. "כשמערכת מסוימת לא נדרשת, הגוף מפחית את ההשקעה בה. כשאתה לא משתמש בשרירים, השרירים מתנוונים. כשאתה לא משתמש בכוח הגברא, הגוף מתחיל לסגור את הזרימה אליו. הוא לומד. הוא משנה ברירת מחדל."
"חלון הזמן," הוא ממשיך, "הוא הזמן בין הירידה הראשונית בתפקוד לבין הקיבוע הביולוגי של המצב החדש. אצל רוב הגברים, החלון הזה נע בין שנה וחצי לשלוש שנים. אחרי שלוש שנים בלי תפקוד עקבי, הגוף 'מקבל את המצב הזה ומקבל אותו כברירת המחדל החדשה."
"ואז," הוא עוצר רגע, "זה לא שהתיקון בלתי אפשרי. אבל הוא הופך להיות הרבה יותר ארוך ויקר. ולמי שכבר עבר את השנה השלישית לרוב, אך לא תמיד, כבר נדרשות תרופות מרשם או הליכים. כי הגוף שכח איך לעשות את זה לבד."
שאלתי אותו כמה גברים בישראל נמצאים כרגע בתוך חלון הזמן הזה מבלי שהם אפילו יודעים.
והתשובה שלו הדאיגה אותי מאוד.
מה אומרים המחקרים הבינלאומיים
ביקשתי מפרופ' בן-יוסף לראות את הביסוס המדעי לטענות שלו. הוא הוציא מהמדף שלושה קלסרים. בכל אחד מאות עמודים של מחקרים.
להלן שניים מהמחקרים שהוא בחר להציג לי כדוגמה:
"אלה רק שניים," פרופ' בן-יוסף אומר. "יש לי עוד 47. וברגע שראיתי את הקורלציה, הבנתי שיש פתרון שאני יכול להציע לגברים שלא רוצים להתחיל בתרופות."
הפתרון שגיליתי באקראי, והפך לדבר הראשון שאני ממליץ עליו
את הצמיד הראשון פרופ' בן-יוסף ראה לפני שבע שנים, אצל מטופל אחר.
"הוא בא לבדיקת מעקב, ואמר לי שהוא 'מרגיש שונה'. הסתכלתי על בדיקות הדם שלו והברזל היה גבוה ב-19% מהבדיקה הקודמת. שאלתי אותו אם הוא לוקח תוסף מסוים והוא הראה לי את הצמיד. אמר שאשתו קנתה לו אותו כי 'זה אופנתי'. הוא עוד לא ידע שזה גם מסייע למצב שהוא מתמודד איתו."
פרופ' בן-יוסף הקדיש את השנים שלאחר מכן למחקר על אבן ההמטייט. מה שגילה: זוהי האבן עם תכולת הברזל הגבוהה ביותר בטבע, כ-70% ברזל ביו-זמין.
"הלוחמים הרומים שמרו את אבני ההמטייט בקרבת הגוף לפני קרב," הוא מספר. "המלכים המצריים נקברו איתן. בתרבויות המזרח היא קשורה לצ'אקרת השורש, מרכז האנרגיה הגברית. כל התרבויות האלה ידעו משהו לפנינו."
"ההסבר המודרני פשוט יותר: חשיפה עורית רציפה לתרכובות הברזל ביו-זמינות שמשתחררות מהאבן, תומכת בייצור המוגלובין ובמיקרו-זרימה. זה לא קסם. זה פיזיולוגיה."
חזרה לדורון: מה קרה אחרי 30 ימים
פרופ' בן-יוסף המליץ לדורון, באחת הפגישות הראשונות, להזמין את הצמיד.
"הוא היה סקפטי," הפרופ' צוחק. "הוא בן אדם רציונלי, הייטקיסט, רגיל לקבל הסברים מדויקים. הראיתי לו את המחקרים. אמרתי לו שינסה 30 יום ויחזור אליי. הוא עוד שאל אותי 'זהו? בלי כדור?'"
"אחרי 3 ימים עם הצמיד, הזקפה האוטומטית של הבוקר שלו חזרה אחרי שנתיים שהיא נעלמה. הוא התקשר אליי מההלם."
"ביום השביעי," ממשיך הפרופ', "הוא שלח לי הודעה אחת: 'סוף סוף יזמתי, והפעם זה גם עבד!'"
"ביום ה-23, ענת התקשרה אליי. לבד. בלי שדורון יודע. היא רצתה להגיד לי תודה. אמרתי לה שאני לא היחיד שצריך לקבל תודה. הצמיד הוא רק כלי. דורון הוא זה שהחזיר את הקשר ביניהם."
היום, שנה אחרי, דורון וענת בנסיעה ארוכה בצפון איטליה. את התמונה הראשונה שהוא שלח לי מהטיול הייתה של שניהם, צוחקים, חבוקים, מול אגם.
ההודעה שצירף הייתה משפט אחד:
דורון הוא לא היחיד. הכרתי עוד ארבעה.
בסיום הראיון, ביקשתי מפרופ' בן-יוסף לתאר לי עוד מקרים. הוא הציג ארבעה תיקים בשמות בדויים, כמובן, מתוך מאה המטופלים שעקב אחריהם:
השאלה שצריך לשאול: למה רופא המשפחה שלך לא סיפר לך?
זאת הייתה השאלה האחרונה שלי בראיון. ופרופ' בן-יוסף שתק עליה כמעט דקה.
"אני לא רוצה להישמע ציני," הוא ענה בסוף, "אבל יש לזה כמה תשובות."
"ראשית, זמן. רופא משפחה בקופת חולים מקבל בממוצע 8 דקות לכל מטופל. אין לו זמן להסביר את מה שאתה ואני דיברנו עליו עכשיו במשך שעתיים."
"שנית, פרוטוקולים. הפרוטוקול הסטנדרטי לבעיית תפקוד אצל גבר 50+ הוא ויאגרה או דומותיה. זה מה שמלמדים בלימודי הרפואה. זה מה שיש בארון של הקופה. זה הדבר הקל לרשום."
"לבסוף, ואני מתבטא בזהירות, תרופות לתפקוד גברי הן שוק של 6.4 מיליארד דולר בשנה ברחבי העולם. צמיד בעלות של 299 שקלים שעובד טוב יותר במניעה, זה לא משהו שאף ארגון רפואי גדול ירצה לקדם. אלה לא תיאוריות קונספירציה. אלה אינטרסים כלכליים."
"ולכן," הוא מסכם, "גברים בני 45+ צריכים להתחיל לקחת אחריות בעצמם. הרפואה הקונבנציונלית תטפל בהם כשהם כבר באמצע המשבר. אבל מי שרוצה למנוע, חייב לעשות את זה בעצמו."
איפה רוכשים את הצמיד שפרופ' בן-יוסף ממליץ עליו
בסוף הראיון ביקשתי מפרופ' בן-יוסף להמליץ על מקור אמין לרכישה. הוא הציג לי את "צמיד המטייט אנרגטי לגברים" של חברת Healix Israel, לפי דבריו, היחיד שעבר אצלו בדיקת איכות חומר, וזה שהוא הפנה אליו את כל מאה המטופלים שעקב אחריהם.
* תשלום באשראי או ב-Bit
המסקנה שלי, ככתב בריאות
אני לא רופא. אני כתב. תפקידי הוא להציג עובדות, לראיין מומחים, ולתת לקוראים מידע שיוכלו לפעול לפיו.
אבל אחרי הראיון הזה עם פרופ' בן-יוסף, ואחרי שיחות עם דורון ועוד שני מטופלים שהוא חיבר אותי איתם, אני מרגיש חובה לכתוב משהו אישי.
אם אתה גבר בן 45+ ואתה מזהה את עצמך במה שדורון תיאר, אל תחכה. החלון הזמן שפרופ' בן-יוסף הזכיר הוא אמיתי. כל חודש שאתה מחכה, הסיכויים לחזרה מהירה יורדים.
הצמיד שעליו מדובר הוא לא תרופה. הוא לא קסם. הוא מה שפרופ' בן-יוסף עצמו קורא לו "כלי לתמיכה פיזיולוגית." העלות שלו, 299 שקלים לצמיד אחד (במקום 598 שקלים), כולל מדריך דיגיטלי בחינם. הסיכון מינימלי. הסיכוי, על פי 87 מתוך 100 מהמטופלים שהיו עוקבים אחריהם, גבוה.
תחליט בעצמך. אבל תחליט.
← בדוק זמינות עכשיוגילוי נאות: מאמר זה כולל הפניות לחברה מסחרית. Men's Health Israel קיבל פיצוי על כתיבת הסקירה, אך לא על תוצאתה. הראיון עם פרופ' בן-יוסף נערך באופן עצמאי, ללא הכוונה מצד החברה. דורון פיש ושאר המטופלים פנו לראיון בהסכמה מלאה. שמותיהם של ארבעת המטופלים שמופיעים בסיום שונו לצרכי פרטיות.